#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם נדרי זירוזין?<br>והאם הם הועילו לאסור ליתן ביותר או פחות מג' דינרים?<br>ובסלע ושקל?	"שהמוכר אמר קונם עלי המעות אם אקח פחות מסלע, ולוקח אמר קונם החפץ אם אקח שקל, ושניהם רוצים בג' דינרים ושרו בכך.<br>ואף ביותר ופחות שרי, דהא לא הזכירו סכום זה, והו""ל דברים שבלב.<br>וכלפי סלע ושקל הר""ן גופיה כתב דחל הנדר, דע""ז אמרו להדיא. אך הביא י""מ שלא יחול."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם דנדרי זירוזין מותרים לרב יהודה נשיאה?<br>ולרבא?<br>ואיך יתפרש הא דשניהם רוצים בג' דינרים לב' האופנים?<br>ומה הדין במעמידים? ומה החידוש?	"לרב יהודה משום דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. <br>והא דשניהם רוצים קמ""ל אף דאפשר שיחול הנדר על שניהם, (בשונה מהריני נזיר ע""מ שזה פלוני וכו' דע""כ אחד מהם אינו נזיר), מ""מ לא ניתנה אלא להפלאה.<br>ורבא אמר דשניהם רוצים היינו מעיקרא רוצים בג' דינרים, ואין דעתם לנדור כלל, והו""ל בליבו ובלב כל אדם.<br>בירושלמי איתא דההיתר דמתני' רק באין מעמידים, אבל באומרים שמעיקרא היתה דעתם לנדור אסורים. ופירש הר""ן דקמ""ל כרבא ולא כרב יהודה נשיאה."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגמ' נסתפקה באמר ליה טפי מסלע ובציר משקל אי הוי נדרי זירוזין.<br>באיזה אופן איירי ומה טעם הספק? (2)<br>ומהיכן סברו לפשוט? (צונן). ומה הדחייה?	"לפ""א איירי באומר סלע ופרוטה, או שקל פחות פרוטה. והספק אי כיון דדייקי כו""ע כוונתם לגמרי.<br>לפ""ב איירי באומר ה' דינרים ואחד, וכיון שמרחיקים כ""כ י""ל דאי""ז זירוזין.<br>וס""ד לפשוט מהא דהפציר בו לאכול ואמר קונם לביתך שאיני נכנס טיפת צונן שאיני טועם מותר, שאין כוונתו אלא על אכילה ושתייה. ואף שדקדק והרחיקו דבריהם.<br>ודחו דשאני התם דחייש דאי מודה ליה בזה, צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמר רב יהודה אמר רב אסי על ד' נדרים שהתירו חכמים?<br>ומה השיג על זה שמואל?<br>ומה שנה רב יוסף בשם רב יהודה אמר רב אסי?	"דצריכים התרה לחכם. וא""ל שמואל דתנן התירו חכמים, ומשמע דא""צ התרה.<br>ורב יוסף אמר בשמו דאין חכם מתיר אלא כד' נדרים הללו, דהיינו בפתח ולא בחרטה."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה כוונת ר""ה שאמר לנודר לבך עליך? (2)<br>ורבה בר ר""ה דאם היו י' שיפייסוהו לא היה נודר, האם ס""ל דפותחים בחרטה? (2)"	"פ""א בר""ן: היה לבך מיושב כשנדרת או לא. פ""ב בר""ן: האם השתא לבך כמו שהיה מעיקרא ורק שאתה לא רוצה להבא, או דהשתא אינך רוצה בעיקר הנדר.<br>לפ""א בר""ן גרסינן דש""מ פותחים בחרטה, דהא אין כאן פתח אלא חרטה בעלמא. לפ""ב בר""ן גרסינן אין פותחים בחרטה בסתמא אלא היכא דמוכחא מילתא כגון הכא דאם היו י' בנ""א מפייסים אותו לא היה נודר."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ההבדל בין פתח לחרטה?<br>ומה הדין כשהוא רוצה בנדר מעיקרא אלא שאין רצונו בו להבא?	"פתח הוא כשיש טעות בנדר ועל דעת כן לא היה נודר. חרטה כשאין טעות, ורק דהשתא אין רצונו בנדר שלא היה מעולם.<br>אבל היכא דניח""ל במה שהיה ורק אין רצונו בו להבא, ודאי אין פותחים. דאל""כ כל אדם שמבקש להתיר את הנדר יוכלו להתיר לו למ""ד פותחים בחרטה. (ר""ן)."	נדרים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך התיר רבי אסי ע""י חרטה, הא רב אסי הוא דאמר דאין פותחים אלא כגון ד' נדרים?"	רב אסי לחוד ורבי אסי לחוד.	נדרים דף כא		
